Tell me I forget,
Show me I remember,
Involve me I understand.
מחקר
צורות של חשיבה
בהליך היצירה, מצד המשתמש בעבודתי, ביטלתי את ממשק המגע הישיר, גוף האדם בנגיעה ישירה בחומר כתהליך יצירה, המגע, היוצר בחומר וחווה את מרקמו וצורתו המשתנה, מטביע את חותמה של המחשבה בכול רגע נתון.
היוצר משתמש במחשבתו-בגלי מוחו ליצירה.
לשם כך יצרתי בתוכנת ה"פרוססינג" מערך קודים הקורא את המכשיר ה-EEG ומעביר את הקריאה לתוכנת ה"גרסהופר". בה נתתי פרמטרים המייצרים צורות תלת ממדיות על תוכנת ה"ריינו". מגוון הצורות מוגבל על ידי פרמטרים אלו.
כול שנוי באלגוריתמים יפתח משפחה חדשה של צורות ופעולות.
שיטות הוראה
המחקר מציג ניסיון לבחון את השפעת שיטת ההוראה על הישגי התלמידים, העדפותיהם והבנתם. לצורך כך בחנו 2 שיטות הוראה ללימוד תוכנת עיצוב תלת ממדית "סולידוורקס" לסטודנטים לעיצוב בבצלאל, מהמחלקה לצורפות ואופנה.
-
השיטה ראשונה - היא השיטה המקובלת היום ברוב האוניברסיטאות לעיצוב: הוראה פרונטלית של המנחה ע"ג מחשב המחובר למסך מרכזי. המנחה נמצא רב הזמן בעמדת המחשב, מבצע ומסביר תהליכי עבודה תוך הקרנה על המסך המרכזי בכיתת הלימוד והסטודנטים עובדים במקביל על מחשבים אישיים. (השיעור מתבצע בכיתת מחשבים).
-
השיטה שנייה - סרטון וידאו מותאם הכולל קריינות הסבר, מתופעל ע"ג מחשבים אישיים (בכיתת מחשבים) והמנחה מסתובב בין התלמידים בכיתה, עונה לשאלות ועוזר למתקשים.
ההשערה היא, כי השיטה השנייה תעלה את הישגי התלמידים, תעמיק את הבנתם ותאפשר להם להתאים את קצב הלימוד ליכולתם. חשוב לציין כי שתי השיטות שבדקנו היו עם מורה מול כיתה ולא לימוד יחידני.
Cyberevolution
עיצוב מקבל את משמעותיו משתי מקורות, המקור הפרקטי והמקור התאורטית. הצד הפרקטי זהו הרצון לכוון את פעולותינו להשגת מטרה המוחלטת מראש... הצד התאורטית זה הרצון להבין.
ממשקי גוף האדם הם המחבר-מקשר בין האדם לסביבתו. הממשקים הפיזיים הם למעשה חלקי הגוף . הראש, הגפיים והטורסו.
הממשקים למחשב החלו את דרכם מהמשק הפיזי הראשוני הפעיל ביותר באינטראקציה עם הסביבה – הידיים. האצבעות קיבלו את המקלדת. המקלדת עברה ניסיונות רבים (ויש לומר שלא בהצלחה יתרה) להתאמה בינה לבין ממשק האצבעות ותנוחת הידיים לתפעולה.
הדחוי
כאשר אנו, בתרבות המערב, מדברים על האסלה אנו מדברים על צורך. צורך זה, הנראה לנו ברור וטבעי, הוא למעשה צורך הנלמד מחדש במערב, בעת החדשה. בית השימוש כמוקד לשחרור פעולות המעיים המידיות מעורר בנו לא אחת רגשות רתיעה ודחייה. מרחב זה חוזר ומזכיר לנו שאנו חלק מעולם החיות, והאדם שמבחין בחייתיות שבו רואה זאת לפגם. האיסור הראשון שהילד נתקל בו ממחנכיו הוא איסור הפעולה הטבעית הראשונית, שחרור פעולת המעיים. שליטה בפעולה זו מראה על השליטה והשחרור מהחייתי וכניסה לציוויליזציה.(על פי פרויד-הכרה של הישג וחירות העצמי).
אף אחד לא ממש בטוח מי היה בעל הפריווילגיה הראשון לשבת על אסלה, אך ידוע שתרבויות עתיקות החלו את ניקוז מי השופכין בכדי למנוע הליכה בתוך שלוליות והררי הצואה. ידוע על תרבות ההרפה (HARRAPA) שהיום היא הודו, שהיו הבעלים הגאים של מערכת ניקוז מצינורות חימר לשטיפה וניקוז מהאסלה.